"השיר הפרוע" מאת עוזי שביט הוא מסע מרתק אל תוך עולמה המוזיקלי והצורני של השירה העברית החדשה. הספר חושף את המהפכות הדרמטיות שהתחוללו בשירה במהלך 250 השנים האחרונות, ומדגיש את המתח בין הצורות האירופיות לבין התכנים היהודיים והעבריים. שביט מציע ניתוח מעמיק של ההשפעות התרבותיות השונות על השירה, החל מהשפעת הספרות הגרמנית של המאה ה-18, דרך המודרניזם האנגלו-אמריקני, ועד התרבות היידית והשפעתה על שירתם של גדולי המשוררים העבריים כמו נתן זך, שאול טשרניחובסקי ונתן אלתרמן. הספר מתאים לכל מי שמתעניין בהיסטוריה של השירה העברית והתפתחותה, לחוקרי ספרות ולחובבי שירה המבקשים להבין את השפעת ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים על המוזיקה הפנימית של השיר. זהו ספר חובה לכל מי שרוצה לגלות את הסודות שמאחורי המילים והצלילים של השירה העברית.

השיר הפרוע, סגנון וריתמוס בשירה העברית החדשה מאת עוזי שביט, מוקדש למעשה לחקר הסֵּדר הסמוי של השירה: במוקדם של רוב פרקי הספר עומדת הפרוזודיה, תורת הצורות והמוזיקה בשירה. באמצעותה מוארות מהפכות צורניות–צליליות דרמטיות שהתרחשו בשירה העברית החדשה במאתיים וחמישים השנים האחרונות, במקביל למהפכות שֶבַּתֹּכֶן, בהשקפת העולם ובתפיסת האדם היהודי, הארץ-ישראלי והישראלי. בתוך כך מצטייר המתח בין הצורות האירופיות והמערביות לבין התכנים היהודיים והעבריים – מתח שבא לידי ביטוי גם במוזיקה של השירה: בין ההנְגנה של המילה העברית לבין המשקל האירופי המודרני. פרקי הספר נעים בטבעיות מדיון בצמיחתה של שירת ההשכלה העברית מתוך הספרות הגרמנית של המאה השמונה-עשרה, אל הארת שיר של נתן זך על רקע המודרניזם האנגלו-אמריקני של המחצית הראשונה במאה העשרים; מִבּחינה של השפעת התרבות היידית על שיר ערשׂ עברי מאת שאול טשרניחובסקי, אל הצגת שירתו של נתן אלתרמן בזיקה למהלכים המכריעים במלחמת העולם השנייה ובמאבק לעצמאות ישראל – ועוד.