האוֹפְּסִימִיסְט, ספרו החשוב ביותר של אֶמִיל חַבִּיבִּי, חתן פרס ישראל לספרות 1992, היה לקלאסיקה מיד עם צאתו לאור בערבית ב־ 1974, ולאחר מכן עם תרגומו לעברית ב־ 1984 ביד האמן של אנטון שמאס. חביבי יצר בספרו זה את המושג ''אופסימיסט'' — הֶלְחֵם של אופטימיסט ופסימיסט — אשר היה למטבע לשון המזוהה עם הפלסטינים אזרחי ישראל לאחר קום המדינה. הוצאתו לאור של הספר במהדורה חדשה היא גם מחווה לרוחו ההומניסטית של חביבי, אשר לנוכח המציאות, לנוכח הטרגדיה, העמיד תמיד את הקומדיה, את האירוניה, את רוח האגדה ואת ''רחמי הס