הספר עוסק בהיסטוריה של ארץ ישראל מהתקופה העות'מנית ועד קום המדינה. בספר הזכות על ארצנו – נאבקים בנרטיב ה״פלסטיני״ נדונות שאלות מרכזיות, העוסקות בזכותו של העם היהודי לתקומה לאומית בארצו, והוא מפריך את נרטיב הנכבה הידוע גם כנרטיב "הפלסטיני". הספר מתאר בהרחבה את ההיבט המשפטי של זכויות היהודים על ארצם מהירדן ועד הים, בכלל זה – הזכות להתיישב ביהודה ושומרון. קביעותיו של המחבר נשענות על מאורעות היסטוריים רבי משמעות, ביניהם: החתימה על כתב המנדט ב-1922 וההכרה הרשמית של האו"ם בזכויות העם היהודי בכ"ו ביוני 1945. מחבר הספר מבסס את דבריו על חומרים היסטוריים מתקופות שונות: מסמכים רשמיים, עדויות של בני סמכא, מחקרים של חוקרים מובילים בעולם שהתמחו בהיסטוריה של ארץ ישראל בתקופות הנדונות או במשפט הבינלאומי. בדיון מפורט מוצגים נתונים דמוגרפיים שונים ונתונים על הגירת הערבים לארץ מהמאה התשע-עשרה ועד 1948, שלהי תקופת המנדט. בנוסף לכל אלה, המפה של הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל (26 חלקים) ואזכור תצלומי אוויר משמשים את המחבר לחיזוק הטענה שהארץ הייתה שוממה בתקופת העלייה הראשונה (1881). יוני רייני הוא חוקר, מרצה במרכז הבינלאומי לדיפלומטיה ציבורית ולהסברה ישראלית, יועץ אקדמי ויועץ מחקר. בעבר היה חוקר בכיר ב’פורום קדם למזרחנות והסברה’ וכיום פועל באופן עצמאי. חיבר מאמרים שעניינם היסטוריה של המזרח התיכון ושבירת מיתוסים המתייחסים לסכסוך הישראלי ערבי. מאמריו פורסמו באתרי חדשות, בכללם CIJnews, ניוזדסק ישראל ובאתר שלו 'ניפוץ מיתוסים, המציאות והעובדות'. יוני רייני הוא בנם של פרופ’ אנסון רייני, ממובילי חוקרי ארץ ישראל בארץ ובעולם, ופרופ’ ציפורה כוכבי רייני שבין היתר תרגמה את מכתבי אל עמארנה האכדיים וחיברה את הביוגרפיה של הסופרת נעמי פרנקל. הנושאים שרייני עוסק בהם: זכויות העם היהודי על יהודה ושומרון והבנייה ביישובים באזור • היחסים בין הנאצים והעולם המוסלמי במלחמת העולם השנייה; ארץ ישראל במאה התשע-עשרה • ארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה; ארץ ישראל בתקופת המנדט • תהליך השלום • מלחמות ישראל • חוקים בינלאומיים הנוגעים לישראל • האיום הדמוגרפי • זכויות אדם ביהודה ושומרון • היווצרות הלאומיות הפלסטינית • המסתננים מאפריקה • ביקורות על הגורמים הקיצוניים בימין ובשמאל הישראליים.