הנו מסע חיים של שריד שואה; תיעוד אנושי והסטורי המתרחש במציאות לא אנושית, וזאת כנגד כל הסיכויים. הסיפור נע במערבולות הנפשיות של הגיבור – בין סופניות מוחלטת לאופטימיות מפתיעה – בין זוועות אדם לזכרונות מתוקים; ובמקביל למטוטלת הנפשית, נע הגיבור ברצף כרונולוגי, זוכר את הכול ומספר הכול - על השותפים למסע, את השיחות הפילוסופיות ואת תיאורי הטבע. הסיפור נפתח עם פלישת הגרמנים לעיירה פולנית; שרגא ניצברג היה נער צעיר, תלמיד חרוץ ואוהב טבע, שהפך בן רגע לעובד סנדלריה בגטו המפרנס את הוריו – מכאן יצרי ההישרדות מתחילים לפעול ביתר שאת: אלימות, רעב, עבודות פרך; צפירת רכבת המסע נשמעת – המוות הוא בעל השררה והפתרונות להינצל מגיעים ביצירתיות שעולה על כל דמיון אפשרי: פגישה עם קצין ס˝ס דובר עברית, מנדולינה תלויה על קיר; ˝הצרצר˝ של ביאליק בא לעזרתו; שרגא שורד בכדי לספר. מספר ומחייה מחדש את משפחתו, מתאר את עולמו שחרב עליו ומביא תיעוד זה על גבי המילים.