על הספר ״הסיפור האישי שלי, סיפור חיי״ מאת דויד ברקן סיפור חיים אישי שהוא גם סיפורו של דור: מן הבריחה מאירופה הבוערת והעלייה לארץ, דרך בניית משפחה וקריירה, ועד ליזמות, יצירה והתחדשות. דויד ברקן נולד בשנת 1943 בעיר פרונזה, כיום בישקק שבקירגיזסטן, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. ספרו נפתח בסיפורם של הוריו ובמסע הישרדותם, ממשיך דרך העלייה לארץ והשהות במחנות המעצר בקפריסין, ומתאר את ילדותו והתבגרותו בקריות בשנותיה הראשונות של המדינה. מן הילדות, תנועת הנוער וחיל האוויר מוביל הספר אל הקמת המשפחה, הלימודים בטכניון והיציאה לדרך עצמאית. בהמשך נפרש מסע טכנולוגי ויזמי עשיר: הקמת חברות, פיתוח מערכות מחשב, בקרה וראייה ממוחשבת, פרויקטים לתעשייה ולמערכת הביטחון, והרחבת הפעילות הישראלית לשווקים ברחבי העולם. לצד התחנות המקצועיות, זהו גם ספר על אהבה, חברות, הורות וסבאות; על בית שנבנה, על החלטות אמיצות, על הצלחות ומשברים, ועל הסקרנות שאינה חדלה לפעול. פרקי הגמלאות והתחביבים - ובהם יצירה בזכוכית, צילום ועיסוקים נוספים – ולאחר מכן לימוד עצמי וחקירה בנושאי בריאות, הכנת הרצאות וכתיבת ספרים בנושא, משלימים דיוקן אנושי של אדם שממשיך ללמוד, לבנות ולחדש. מה מחכה לקוראים בספר? הספר משלב זיכרונות אישיים, סיפורים משפחתיים, תצלומים ומסמכים מן התקופה. הוא מחבר בין סיפור פרטי להיסטוריה הישראלית, בין מורשת השואה לתקומה, ובין חלוציות של דור המדינה לרוח יזמית שמבקשת שוב ושוב להפוך רעיון למציאות. זהו סיפור כן, רחב יריעה ומלא חיים - מורשת לילדים, לנכדים ולדורות הבאים, ועדות מעוררת השראה לכוחם של תושייה, התמדה, משפחה ויצירה.