ארבעה חברים ללימודים בקולג' קטן במסצ'וסטס עוברים לניו יורק כדי להתחיל את מסלול חייהם: וילֶם טוב הלב ויפה התואר, משתוקק להיות שחקן; גֵ'יי־בּי, שנון ולעתים אכזרי, מבקש למצוא את דרכו אל עולם האמנות; מלקולם, ארכיטקט מתוסכל במשרד יוקרתי; וג'וּד החידתי, המופנם, וגם, מתברר, מרכז הכובד של החבורה. עם השנים היחסים בין הארבעה מעמיקים ומקדירים, נצבעים בהתמכרות, בהצלחה ובגאווה. ובכל זאת האתגר הגדול שלהם, כפי שכל אחד מהם מבין לבסוף, הוא ג'וד עצמו, שבאמצע הדרך של חייו הוא עורך דין צמרת מוכשר להחריד, ועם זאת אדם שבור שנפשו וגופו מצולקים בעקבות ילדוּת שאין מילים לתאר אותה, נרדף בידי טראומה, פוחד שמא לא יצליח להתגבר עליה – והיא תגדיר את חייו לעולם ועד. בפרוזה עשירה ומלאה ברק מעצבת ינגיהארה המנון טראגי ונאצל לאהבה בין חברים, תיאור מעשה אמן של לב שנשבר, ובחינה קודרת של רודנות הזיכרון ושל גבולות כוח הסבל האנושי. הביקורות מהללות: ״הספר הופך בהדרגה מדיוקן של דור למשהו אפל וענוג יותר: כל כמה שהוא אפל ומטריד, יש בו יופי." הניו יורקר ״מדהים... לא נפריז אם נאמר על הספר הזה שהוא יצירת מופת — אם כבר, הביטוי הזה אפילו קצת קטן מדי בשבילו.״ סן פרנסיסקו כּרוניקלר "יש כאן אמיתות קשות כמעט לבלי שאת — שתקווה היא דבר מוגבל, ושאפילו אהבה לא תמיד מספיקה." לוס אנג'לס טיימס "ספר שקובע את מעמדה של ינגיהארה כסופרת אמריקאית מרכזית... מחקר אֶפּי של טראומה ושל חברוּת." הוול סטריט ז'ורנל "אם תראו אותנו יושבים על שפת הים עם ספר עבה, בוכים, תדעו למה." הגרדיאן ״רומן בלתי נשכח על החסד שבחברוּת.״ npr "ספר שימלא אתכם השראה וימוטט אתכם." הוושינגטון פוסט הָאניָה יָנָגיהָארָה גרה בניו יורק. ספרה הראשון, ״האנשים בעצים״ (The People in the Trees), ראה אור ב־2014 בהוצאת "אטלנטיק בּוּקס".

ארבעה חברים ללימודים בקולג' קטן במסצ'וסטס עוברים לניו יורק כדי להתחיל את מסלול חייהם: וילֶם טוב הלב ויפה התואר, משתוקק להיות שחקן; גֵ'יי־בּי, שנון ולעתים אכזרי, מבקש למצוא את דרכו אל עולם האמנות; מלקולם, ארכיטקט מתוסכל במשרד יוקרתי; וג'וּד החידתי, המופנם, וגם, מתברר, מרכז הכובד של החבורה. עם השנים היחסים בין הארבעה מעמיקים ומקדירים, נצבעים בהתמכרות, בהצלחה ובגאווה. ובכל זאת האתגר הגדול שלהם, כפי שכל אחד מהם מבין לבסוף, הוא ג'וד עצמו, שבאמצע הדרך של חייו הוא עורך דין צמרת מוכשר להחריד, ועם זאת אדם שבור שנפשו וגופו מצולקים בעקבות ילדוּת שאין מילים לתאר אותה, נרדף בידי טראומה, פוחד שמא לא יצליח להתגבר עליה – והיא תגדיר את חייו לעולם ועד. בפרוזה עשירה ומלאה ברק מעצבת ינגיהארה המנון טראגי ונאצל לאהבה בין חברים, תיאור מעשה אמן של לב שנשבר, ובחינה קודרת של רודנות הזיכרון ושל גבולות כוח הסבל האנושי. הביקורות מהללות: ״הספר הופך בהדרגה מדיוקן של דור למשהו אפל וענוג יותר: כל כמה שהוא אפל ומטריד, יש בו יופי." הניו יורקר ״מדהים... לא נפריז אם נאמר על הספר הזה שהוא יצירת מופת — אם כבר, הביטוי הזה אפילו קצת קטן מדי בשבילו.״ סן פרנסיסקו כּרוניקלר "יש כאן אמיתות קשות כמעט לבלי שאת — שתקווה היא דבר מוגבל, ושאפילו אהבה לא תמיד מספיקה." לוס אנג'לס טיימס "ספר שקובע את מעמדה של ינגיהארה כסופרת אמריקאית מרכזית... מחקר אֶפּי של טראומה ושל חברוּת." הוול סטריט ז'ורנל "אם תראו אותנו יושבים על שפת הים עם ספר עבה, בוכים, תדעו למה." הגרדיאן ״רומן בלתי נשכח על החסד שבחברוּת.״ npr "ספר שימלא אתכם השראה וימוטט אתכם." הוושינגטון פוסט הָאניָה יָנָגיהָארָה גרה בניו יורק. ספרה הראשון, ״האנשים בעצים״ (The People in the Trees), ראה אור ב־2014 בהוצאת "אטלנטיק בּוּקס".