שם הספר - מפעל העננים של גברת לילנבלום שם הסופר - עידו גפן שם הוצאה - כנרת זמורה דביר תקציר שרי אימו של עילי נעלמה וכולם מחפשים אותה, לאחר שמשפחתה מגלה כי היא המציאה מכשיר שהופך חול לעננים היא מחליטה להקים מפעל ולנסות למכור אותו במיליונים... במקביל עילי מנסה למצוא את מקומו בעולם ובמהלך החיפוש הזה נתקל באישה מבוגרת ביישוב, המערכת יחסים ביניהם מורכבת ומפתיעה... דעתי על הספר - ספר מוזר כתוב קצת חופר ומרחף יש בו קצת טוויסטים מפתיעים לא יודעת אם הייתי ממליצה עליו לכל אחד יש תחושה שהסופר ממש לא אוהב הייטק ויש לו פרדיגמה מאוד מובנת לגבי עובדי הייטק ולגבי ההייטק עצמו הוא כאילו כתב את הספר כפרפרזה על ההייטק. זה בא לידי ביטוי בכל מיני דברים במהלך הספר אבל כאשתו של אחד היה קצת מעצבן כי הרבה דברים לא היו מחוברים למציאות. הספר נכתב על מקום בדרום בו קצב החיים שונה ובאמת הוא הצליח להעביר את זה שהחיים שמה יותר רגועים גם לגבי הדמויות וגם לגבי העולם. הדמויות בנויות טוב, מורכבות. ספר זרם חוץ מכשהוא לא... העלילה הייתה מעניינת אבל הסוף היה מאכזב. הפתרון היה סתמי והיה נושא אחד שהספר התעסק בו והוא לא נפתר אז נשארתי ללא סוף... נקרא למועדון קריאה
מפעל העננים של גברת לילינבלום
מאת: עידו גפן
"נראה שרק על עובדה אחת לא היה ויכוח — שָׂרַי לילנבלום הופיעה בלב המכתש הגדול, שלושה ימים אחרי שנעלמה, יושבת על כיסא נוח, עם חלוק בצבע בורדו וכוס מרטיני ביד." איש בעיירה הקטנה בדרום לא יודע לאן ומדוע נעלמה המורה המקומית לרובוטיקה, אבל שָׂרַי שותקת. היא ממשיכה לשתוק גם כשמתברר שבזמן שנעלמה המציאה מכשיר שהופך חול לעננים, וגם כשיזם בינלאומי מתחייב לשלם לה 20 מיליון דולר אם "מכונת העננים" שלה תמטיר גשם. האם מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך או באחיזת עיניים? לא ברור. כששרי מחליטה להקים סטארט־אפ שינסה לעמוד באתגר, בנה עילי נחוש לעזור ולהגן על הרוח היצירתית של אמו, אבל גם חושש שחלומותיה וסודותיה יגררו את המשפחה כולה לתהום כלכלית. מפעל העננים של גברת לילינבלום הוא סיפור על עולם ההייטק הישראלי ועל מי שנשארים מחוץ לשעריו, על משבר האקלים ויחסי הפריפריה עם המרכז, על אישה אחת לא צעירה שסוף־סוף מעיזה לפרוץ את הגבולות בחייה, ועל הבן שלה המנסה למצוא את מקומו בעולם שלה ובעולמו שלו. בספרו השני עידו גפן ממשיך להלך על הגבול המטושטש שבין מציאות לחלום. בעדינות, רגישות והומור רך הוא רוקם סיפור יפהפה על משפחה ועל אהבה, על פשטות וקִדמה ועל פחדים וחמלה. עידו גפן, יליד 1992, הוא דוקטורנט לקוגניציה באוניברסיטת קולומביה ומכון צוקרמן למדעי המוח בניו יורק. ספרו הראשון, חוף הים של ירושלים, תורגם לכמה שפות וזכה באהבת הקהל ובפרסים ספרותיים חשובים בארץ ובארצות הברית. ב־2023 נבחר לספר הראשון בעברית שזכה בפרס האמריקאי על שם סמי רוהר לספרות יהודית. זכויות העיבוד של אחדים מהסיפורים נמכרו לחברות הפקה מובילות בהוליווד. "חץ מדויק, שלוח היטב היישר למקום שבו שומרים הקוראים חלומות, זיכרונות ואת מטח רסיסי הרגש שמעוררים בהם סיפורים טובים במיוחד." אריאנה מלמד, הארץ, על ״חוף הים של ירושלים".
"נראה שרק על עובדה אחת לא היה ויכוח — שָׂרַי לילנבלום הופיעה בלב המכתש הגדול, שלושה ימים אחרי שנעלמה, יושבת על כיסא נוח, עם חלוק בצבע בורדו וכוס מרטיני ביד." איש בעיירה הקטנה בדרום לא יודע לאן ומדוע נעלמה המורה המקומית לרובוטיקה, אבל שָׂרַי שותקת. היא ממשיכה לשתוק גם כשמתברר שבזמן שנעלמה המציאה מכשיר שהופך חול לעננים, וגם כשיזם בינלאומי מתחייב לשלם לה 20 מיליון דולר אם "מכונת העננים" שלה תמטיר גשם. האם מדובר בטכנולוגיה פורצת דרך או באחיזת עיניים? לא ברור. כששרי מחליטה להקים סטארט־אפ שינסה לעמוד באתגר, בנה עילי נחוש לעזור ולהגן על הרוח היצירתית של אמו, אבל גם חושש שחלומותיה וסודותיה יגררו את המשפחה כולה לתהום כלכלית. מפעל העננים של גברת לילינבלום הוא סיפור על עולם ההייטק הישראלי ועל מי שנשארים מחוץ לשעריו, על משבר האקלים ויחסי הפריפריה עם המרכז, על אישה אחת לא צעירה שסוף־סוף מעיזה לפרוץ את הגבולות בחייה, ועל הבן שלה המנסה למצוא את מקומו בעולם שלה ובעולמו שלו. בספרו השני עידו גפן ממשיך להלך על הגבול המטושטש שבין מציאות לחלום. בעדינות, רגישות והומור רך הוא רוקם סיפור יפהפה על משפחה ועל אהבה, על פשטות וקִדמה ועל פחדים וחמלה. עידו גפן, יליד 1992, הוא דוקטורנט לקוגניציה באוניברסיטת קולומביה ומכון צוקרמן למדעי המוח בניו יורק. ספרו הראשון, חוף הים של ירושלים, תורגם לכמה שפות וזכה באהבת הקהל ובפרסים ספרותיים חשובים בארץ ובארצות הברית. ב־2023 נבחר לספר הראשון בעברית שזכה בפרס האמריקאי על שם סמי רוהר לספרות יהודית. זכויות העיבוד של אחדים מהסיפורים נמכרו לחברות הפקה מובילות בהוליווד. "חץ מדויק, שלוח היטב היישר למקום שבו שומרים הקוראים חלומות, זיכרונות ואת מטח רסיסי הרגש שמעוררים בהם סיפורים טובים במיוחד." אריאנה מלמד, הארץ, על ״חוף הים של ירושלים".
תעזרו לנו להכיר את ההעדפות שלכם ולהציע ספרים מתאימים יותר






















