הסופר מגיש בספר רשימה נרחבת ומאתגרת של נרטיבי מורשת אשר השתרשו בציבור ומשווה את האירועים לעובדות ההיסטוריות. מתברר שברוב המקרים לא קיימת הלימה בין המורשת והאירועים בפועל, לא רק אצלנו אלא בכל העולם. הבעיה היא, שהמורשת שאומצה משמשת כמרכיב עיקרי בזהותו של עם. מלחמות רבות פורצות באמתלה של הגנה או פגיעה במורשתה של המדינה. לכן מתבקשת מסקנה, שלרובן אין ביסוס או צידוק היסטורי. נשאלת השאלה, אז מדוע נלחמים? מדינה יוצאת למלחמה כי היא יכולה. בכל עם נפוצה התופעה של התקבצות מגזרים לקבוצות מורשת שונות. ברוב המקרים השוני מלווה במתחים אשר לעיתים מובילים לפעילות אלימה. לכן המושגים "מלחמה או מאבקים צודקים" מתבססים לרוב על ) Fake Conceptions ( להצדקתם. רבים מודעים למוזרות ואפילו לחוסר הגיון לחלק ניכר מהנרטיבים וההתנהלות שאומצה, אף על פי כן הם לא ישנו אותה משום שתמיד, יעדיפו להישאר באזור הנוחות, מסורת וההרגלים. פרופסור אהרון גוניק ניהל מפעלים, וחברות ייעוץ והנדסה בארץ ובחו"ל. התמחה בין היתר בניהול פרויקטים גדולים ומורכבים. לאחרונה ניהל במשך 8 שנים את פרויקט השיקום של אזור התעשייה רמת חובב. היה מרצה באוניברסיטת בן גוריון במדעי הניהול וראש החוג ללוגיסטיקה במכללת ספיר. בשנים האחרונות, הוא עסק, עוסק ומרצה בנושאים של אנרגיה, איכות סביבה וקיימות.