אבל הוא התחיל!

הִזְדַּמְּנוּת רִאשׁוֹנָה לִילָדִים לְהִתְוַדֵּעַ דֶּרֶךְ סִפּוּר מְשַׁעֲשֵׁעַ וּלְלֹא תִּוּוּךְ הַהוֹרִים לַפִּתְרוֹנוֹת הַחִנּוּכִיִּים שֶׁל מִיכַל דָּלִיּוֹת. רִיבִים בֵּין אַחִים הֵם תּוֹפָעָה מֻכֶּרֶת שֶׁמְּהַוָּה מִטְרָד בְּחַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה. הוֹרִים רַבִּים נִגְרָרִים לִמְעֹרָבוּת בִּמְרִיבוֹת בְּמַטָּרָה לְהָקֵל עַל עַצְמָם וְעַל הַיְּלָדִים, אַךְ הַאִם זֶהוּ אָכֵן הַפִּתְרוֹן? יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַהוֹרִים רַק מְלַבִּים וּמַעֲצִימִים אֶת הַמְּרִיבוֹת? וּמָה כְּדַאי לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְהָשִׁיב אֶת הַהַרְמוֹנְיָה הַמִּשְׁפַּחְתִּית? לִקְרֹא יַחְדָּו אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה.