בגובה הלב

פיסת זמן

שַׂמְתִּי לִי בַּצַּד פִּסַּת זְמַן עֲטוּפַת תַּחֲרָה,

שְׁקוּפָה כִּבְדֹלַח, עֲדִינָה כְּהִינוּמָה –

מְאַפְשֶׁרֶת לְקַרְנֵי הָאוֹר לַחְדֹּר דַּרְכָּהּ,

לְהִתְעַטֵּף בָּהּ, בְּרִגְעֵי מַלְמָלָה עֲנֻגִּים

בָּאֵזוֹר הָאֶקְסְטֶרִיטוֹרְיָאלִי שֶׁל הַחַיִּים,

שָׁם אִישׁ אֵינוֹ בּוֹדֵק

שָׁם אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹפֵט

שָׁם הַזְּמַן אֵינוֹ מֵאִיץ

וּמַתִּיר לִתְפֹּר וּלְהַתִּיר חֲלוֹמוֹת

גַּם כְּשֶׁאֲנִי הוֹזָה בְּהָקִיץ –

מַבִּיטָה לְתוֹךְ עַצְמִי, בְּשַׁלְוָה גָּלְמִית –

עַד כְּדֵי הִזְדַּכְּכוּת שֶׁל הַנְּקֻדָּה הֲכִי

פְּנִימִית.

ספר השירים בגובה הלב הוא “פיסת זמן עטופה תחרה”. אף שהשירים הם מכאן, מעכשיו ובגובה הלב, כלומר מן ההוייה הישראלית המטלטלת, בכל זאת משקיפה עליה המחברת באמצעות עדשות מזקקות מתוך פרספקטיבה בוגרת ותבונה של נסיון חיים.

בשמונה שערי הספר שוזרת המשוררת ניגודים אלא לכלל אריג צבעוני ומורכב. זו תרומתה של השירה להגיע אל “נקודה הכי פנימית”, מחד, וגם לעשותה נגישה לקורא מבחוץ, מאידך.

דיתה שביט ילידת תל אביב. אמנית העוסקת בציור משנת 1985. למדה אמנוץ בין השאר אצל המורים ז’אק הלר, ג’ון בייל, רפי משל. עבודותיה מוצגות במרכז פרס לשלום, מרכז רבין לחקר ישראל, תאטרון יהלום ר”ג ובאוספים פרטיים. בגובה הלב הוא ספר שיריה הראשון.