הטירה הכחולה הוא אחד הספרים הבודדים למבוגרים שכתבה לוסי מוד מונטגומרי, מחברת ״האסופית״. הרומן שיצא לאור ב 1926 כבש לבבות של מיליוני קוראים ברחבי העולם ומסיבה כלשהי לא תורגם מעולם לעברית, עד עכשיו.
ולנסי סטרלינג מתעוררת לבוקר יום הולדתה ה-29 בדמעות. אמה וכל משפחתה המורחבת כבר גזרו את גורלה להישאר לנצח ״הרווקה הזקנה״ של המשפחה, אבל ולנסי מעולם לא ויתרה על תקווה קטנה ומבויישת – למצוא אהבה.
מתוך הפרק ראשון:
אלמלא ירד גשם באותו בוקר של מאי, חייה של ולנסי סטרלינג היו שונים לגמרי. היא הייתה מצטרפת, יחד עם שאר בני משפחתה, לפיקניק האירוסין של דודה וולינגטון, וד”ר טרנט היה נוסע למונטריאול. אבל ירד גשם – וכעת תשמעו מה קרה לה בעקבותיו.
ולנסי התעוררה מוקדם, בשעה חסרת החיים וחסרת התקווה, השעה שלפני עלות השחר. היא לא ישנה היטב. איך אפשר לישון כשאת צריכה לחגוג מחר יום הולדת עשרים ותשע, כשאת לא נשואה, בחברה ובמשפחה שבהן רווקים ורווקות נחשבים פשוט כמי שנכשלו להשיג בן זוג.
העיירה דירווד ומשפחת סטרלינג כבר מזמן גזרו על ולנסי את גורלה – להישאר רווקה זקנה וחסרת סיכוי. אבל ולנסי עצמה לא ויתרה עד כה על שמץ של תקווה קטנה, עלובה ומבוישת שאולי בכל זאת עוד תבוא אהבה בדרכה. היא מעולם לא ויתרה – עד אותו בוקר רטוב ומחריד, שבו התעוררה להבנה כי היא בת עשרים ותשע, ואף גבר לא חפץ בה.
ולנסי לא התקוממה כל כך על עצם הרווקות. אחרי הכול, חשבה, זה לא יכול להיות נורא יותר מנישואים לדוד וולינגטון, או לדוד בנג’מין, או אפילו לדוד הרברט. מה שדקר את ליבה היה שמעולם לא ניתנה לה ההזדמנות להיות משהו אחר מלבד “רווקה זקנה”. אף גבר לא חשק בה.
דמעות הציפו את עיניה בשכבה הדקה של החושך המאפיר אך היא לא העזה לבכות בחוזקה כפי שרצתה, משתי סיבות: ראשית, היא חששה שהבכי יביא עמו שוב את הכאב שפקד אותה לעיתים מסביב ללב. בלילה הקודם היה זה חמור מכל מה שחוותה עד כה. שנית, היא חששה שמא אמה תבחין בעיניה האדומות בארוחת הבוקר, ותטריד אותה במטרד אינסופי של שאלות קטנות ועוקצניות כיתושים על הסיבה לכך.”נניח,” חשבה ולנסי במין חיוך עגום,”שאגיד לה את האמת: אני בוכה מפני שאיני מצליחה להתחתן.” כמה מזועזעת תהיה אמהּ – למרות שבכל יום ויום מחייה היא מתביישת בבתה הרווקה.
אבל צריך כמובן לשמור על מראית העין. באוזניה כבר הדהד קולה החמור והמצווה של אמהּ: “אין זה הולם שבחורה ממשפחה מכובדת כמו שלנו תחשוב על גברים”. מחשבה על הבעת פניה של אמה הצחיקה את ולנסי – שכן היה לה חוש הומור שאיש מבני המשפחה לא העלה על דעתו. האמת היא שהיו עוד דברים רבים שלא ידעו עליה. אבל הצחוק שלה היה שטחי בלבד, ועד מהרה שוב שכבה שם, דמות קטנה ומכווצת, מאזינה לגשם השוטף בחוץ וצופה בסלידה באור הקר, חסר הרחמים, שזולג אט אט פנימה אל חדרה המכוער.
היא הכירה היטב את כיעורו של החדר, הכירה אותו ושנאה אותו.
הרצפה הצבועה בצהוב, ועליה שטיח קְרוֹשֶׁה סרוג מכוער לצד המיטה, מעוטר בכלב מגוחך שתמיד חייך אליה בחיוך מזויף כשהתעוררה. טפט קיר אדום־כהה ודהוי, תקרה מוכתמת מנזילות ישנות וחרוצה סדקים, שולחן רחצה צר ומכווץ, וילון נייר חום עם שושנים סגולות. מראה ישנה ומוכתמת עם סדק לרוחבה, מונחת על שידת־טואלט עלובה.
צנצנת הפּוֹטְפּוֹרִי העתיקה שאמא שלה הכינה ב’ירח הדבש האגדי’ שלה. הקופסה המצופה צדפים, עם הפינה השבורה, שבנתה דודתה סטיקלס ב’נעוריה האגדיים’ לא פחות. כרית סיכות חרוזים שחצי משוליה נפרמו. כיסא קשיח וצהוב. פתגם ישן, “הלכה אך לא נשכחה” רקום בצמר צבעוני סביב דיוקנה הקודר של סבתא־רבתא סטרלינג, ותצלומים ישנים של קרובי משפחה שהוגלו מזמן מחדרי הבית למטה.
רק שתי תמונות לא היו של קרובי משפחה. האחת – כרזה ישנה של גור כלבים קטן היושב על מפתן רטוב בגשם. התמונה הזו תמיד העציבה את ולנסי. הכלבלב האומלל, מתכווץ תחת הגשם הסוער! מדוע לא פתח מישהו את הדלת והכניס אותו פנימה? השנייה – תחריט דהוי במסגרת פשוטה של המלכה לואיז יורדת במדרגות, מתנה מפוארת שקיבלה מדודה וולינגטון ביום הולדתה העשירי. תשע־עשרה שנה הביטה בה ולנסי ושנאה אותה – את המלכה היפה, הזחוחה, המרוצה מעצמה. אבל מעולם לא העזה להוריד או להשמיד אותה. אמה ודודתה סטיקלס היו נבהלות עד מוות – או, כפי שוולנסי חשבה בליבה בחוסר כבוד, הן היו פשוט מתעלפות.
כמובן שכל חדר בבית היה מכוער. אבל בקומה התחתונה לפחות השתדלו לשמור על מראית עין כלשהי. לא היה כסף להשקיע בחדרים שאיש ממילא לא ראה. לפעמים ולנסי הרגישה שאולי יכלה לעשות משהו בעצמה עבור חדרה, אפילו בלי כסף, אילו רק הרשו לה. אך אמה פסלה כל הצעה מהוססת שהעלתה, ולנסי לא התעקשה. ולנסי מעולם לא התעקשה. היא פחדה. אמה לא יכלה לשאת כל התנגדות. גברת סטרלינג ידעה להיעלב ימים שלמים, עם כל המניירות של דוכסית פגועה.
הדבר היחיד שוולנסי חיבבה בחדרה היה זה שהיא יכלה להיות בו לבדה בלילה ולבכות אם רצתה.
.
.
.
.
.
.
.
קצת עליי, המתרגם: שמי איתי אורן, אני מוזיקאי, פסנתרן, מנצח מקהלות, כותב ומתרגם שירים. כשנתקלתי לראשונה בספר ״הטירה הכחולה״ באנגלית התאהבתי מיד בדמות הראשית ולנסי סטרלינג, ובמאבק הבלתי מתפשר שלה למצוא אהבה. הופתעתי לגלות שספר כזה ענק לא תורגם מעולם לעברית. החלטתי לקחת על עצמי את המשימה ולתרגם את הספר במלואו. זה הספר הראשון שאני מתרגם, מקווה מאוד שתאהבו.
תגובה של הקוראת הישראלית הראשונה של הספר בעברית:
״סיימתי לקרוא. זה יותר יפה מהאסופית. זה מושלם. טוב, מה אני אגיד, שאני מתה סופית. מה זה הספר הזה. מדהים כל כך. כמובן שבכיתי המון. אלוהים איזה ספר.
אפשר לחכות חיים שלמים שידברו לליבנו ואפשר להניח את ליבנו בידיים של סופרת מבריקה והיא תדבר לליבנו באופן אישי ועמוק. ליבי אחרי קריאת הספר השתנה. רומן late bloomer כמו הגיבורה שלו, על חיים שמקווים בכל ליבם לפרוח באמת. לו רק ינתן הזמן? לו רק החברה תאפשר? לו רק אומר לעצמי אמת? חירות אמיתית יכול רק אדם להעניק לעצמו. לא הקלישאה בחירות, אלה דווקא החציבה המתמדת לחיות אותה.
הספר “האסופית” היה עלי, אז איך זה יכול להיות שהספר “הטירה הכחולה” גם הוא עלי? תודה שתרגמת את הספר. קראתי אותו בנשימה אחת.
מהעיתונות:
״מן העמוד הראשון ועד האחרון זהו רומן מובהק של ל. מ. מונטגומרי: סיפור מלא רגש והומור, שופע רומנטיקה עדינה, עשיר בדמויות בלתי־נשכחות, מסופר בצורה מרתקת ונוגעת ללב.״ New York Times
מתגובות הקוראים בעולם:
״זה הספר הראשון שלה שקראתי שלא שייך לסדרת ׳האסופית׳ והוא ממש הפתיע אותי… נסחפתי לגמרי באומץ שלו והוקסמתי מהחום והאנושיות שבו.״
“אהבתי מאוד! זה הרגיש כמו לחזור הביתה, או לאכול את המרק האהוב עליך בערב חורפי, או להתכרבל מתחת לשמיכה.״
“זה ספר שיכול היה להיות מלא בכאב ובמרירות – אבל במקום זה הוא מלא תקווה, הוא גרם לי להעריך מחדש את החיים.”
“כמו תמיד, מונטגומרי גורמת לי לרצות לראות בשתי עיני את נופי הפרא של קנדה”
“הספר הזה ריתק אותי – יש בו אומץ, רגש והוא מלא בחום אנושי, יש בו כל כך הרבה רגעים עדינים ומתוקים – היה פשוט תענוג לקרוא.”
“כבר מהעמוד הראשון התאהבתי בוולנסי סטרלינג ובמסע שלה, הרגשתי שאני עוברת את כל הסיפור ביחד איתה״
“מצחיק, חד, ומחמם את הלב – הכול מתקיים בו בו-זמנית.”
“מצאתי את עצמי מסמנת משפטים בלי סוף! יש כאן המון ציטוטים נהדרים שנשארים איתך גם הרבה אחרי שסיימת לקרוא״
88.00₪ כולל מע"מ
