ינואר, 1945. מהרכבת שמגיעה אל מחנה הריכוז בוכנוואלד יורד משה קסלר ועמו מאות נערים בגילאי 17-12, רזים וחלשים, אשר שרדו את אימת אושוויץ ואת צעדות המוות. הם נשלחים לביתם החדש, בלוק 66. הם אינם יודעים, כי המחתרת הפוליטית של המחנה, בהנהגת אסיר צ׳כי אמיץ לב, קיבלה החלטה להציל את חייהם. כשהיה משה קסלר קרוב לגיל מצוות, התהפכו חייו. כשהגיעו נכדיו לגיל זה, צפו זיכרונותיו ועלה בו הרצון לתעד את סיפור חייו, למען הדורות הבאים. זהו סיפורו של ילד, הנשקף דרך עיניו של אדם בן 90. דרך מילותיו נגלה עולמו של ילד יהודי, הגדל במשפחה ציונית חמה ואוהבת, באירופה של שנות ה־30, ילד שאהב חופש וטבע, שדות ומעיינות, לרכוב על אופניים, לשחק כדורגל עם חברים ולהחליק על האגם הקפוא. סיפורו של משה, הילד מבלוק 66, וחבריו הוא סיפורם של ילדים ונערים רבים אשר נפרדו בעל כורחם מביתם, ממשפחותיהם ומכל זכר לעולם שהכירו. הם הובלו בקרונות בקר ובאכזריות מצמררת למקום בו שלט היצר הרע והאפל ביותר של האדם, שם נאבקו יום יום על זכותם לחיות. הנכס היחיד שנותר ברשותם הוא רוחם האיתנה. ד״ר לימור רגב היא דור שלישי לניצולי שואה. מרצה באקדמיה ובפורומ
72.00₪ כולל מע"מ
