חיבוק דובי

לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ יֵשׁ רְגָשׁוֹת, שִׂמְחָה, כַּעַס, עֶלְבּוֹן, פַּחַד, קִנְאָה… לִפְעָמִים הֵם בְּרוּרִים, וְלִפְעָמִים הֵם מִתְחַפְּשִׂים.

הַסֵּפֶר הַזֶּה מַזְמִין אֶת הַיְּלָדִים וְהַיְּלָדוֹת לְהַכִּיר אֶת הָרְגָשׁוֹת שֶׁבְּתוֹכָם, לִלְמֹד לְהַקְשִׁיב לָהֶם, לְהָבִין מָה הֵם אוֹמְרִים – וּלְגַלּוֹת דְּרָכִים פְּשׁוּטוֹת לַעֲזֹר לְעַצְמָם לְהַרְגִּישׁ טוֹב יוֹתֵר.

זֶהוּ סִפּוּרוֹ שֶׁל דֻּוּבִּי. יֶלֶד סַקְרָן, רָגִישׁ וְאַמִּיץ,

שֶׁיּוֹצֵא לְמַסָּע קָטָן בַּלֵּב וּבַגַּן, יַחַד עִם הַגַּנֶּנֶת צִיפִּי,

וּבְעִקָּר עִם עַצְמוֹ.