נַעֲלַיִם מוֹצְאִים מַהֵר

נַעַל קְטַנָּה, הַרְפַּתְקָה גְּדוֹלָה.

כְּשֶׁאלה יוֹצֵאת לְשַׂחֵק בְּאַרְגַּז הַחוֹל, נַעַל יְרֻקָּה אַחַת נֶעֱלֶמֶת פִּתְאוֹם. בֵּין עֲרֵמוֹת חוֹל, סַפְסָלִים וְעֵצִים, מִסְתַּתֶּרֶת חִידָה קְטַנָּה שֶׁמַּזְמִינָה לַחֲקֹר.

בְּמַסָּע קָצָר וּמַצְחִיק זֶה, אלה פּוֹגֵשׁת צָב סַקְרָן, עָלֶה גָּדוֹל וּרְמָזִים זְעִירִים — עַד שֶׁגִּלּוּי מַפְתִּיעַ מַחֲזִיר אֶת הַנַּעַל לִידֵי שֶׁלָּהּ וְגוֹרֵם לְכֻלָּם לְחַיֵּךְ.

"סִפּוּר חַם, מְשַׁעֲשֵׁעַ וּמָלֵא תְּמוּנוֹת שֶׁיַּצִּית דִּמְיוֹנוֹת קְטַנִּים — מֻשְׁלָם לִשְׁעַת קְרִיאָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה."