עדה גרניט, מדענית

”וּבִכְלָל, אֵיךְ יוֹדֵעַ הָאַף לְרַחְרֵחַ? וּבְלִי אַף – הַאִם בְּכָל זֹאת יֵשׁ רֵיחַ?” עָדָה הַסַּקְרָנִית אוֹהֶבֶת לַחְקֹר וְלִשְׁאֹל, אַךְ כַּאֲשֶׁר הִיא מַרְחִיקָה לֶכֶת בְּנִסְיוֹנוֹתֶיהָ לִמְצֹא תְּשׁוּבוֹת, הוֹרֶיהָ כּוֹעֲסִים וְשׁוֹלְחִים אוֹתָהּ לְהֵרָגַע וְלַחְשֹׁב. לְאָן יוֹבִילוּ אוֹתָהּ הַמַּחְשָׁבוֹת? סֵפֶר מְחֹרָז וּמְשַׁעֲשֵׁעַ, שֶׁמַּזְכִּיר לָנוּ כִּי בְּכָל יֶלֶד סַקְרָן מִסְתַּתֵּר מַדְּעָן קָטָן. עָדָה גְּרָנִיט, מַדְּעָנִית מִצְטָרֵף לַסֵּפֶר הֲדַס הַמְהַנְדֶּסֶת בּוֹנָה ש