תורתך שעשועי

פ ת ח – ד ב ר

דוד המלך מתפייט בתהילים (קי”ט-צ”ב): “לוּלֵי תוֹרָתְךָ שַׁעֲשֻׁעָי אָז אָבַדְתִּי בְעָנְיִי” ובמהלך הדורות כבר ניצלו כמה וכמה מחברים את הסלוגן “תורתך שעשועי” כשם לספרים שחיברו, אך למרות זאת, ולמרות רצוני העז לתת לספרי שם מקורי הרגשתי שאין שום כותרת בעולם שתהיה קולעת יותר מ”תורתך שעשועי”, שהרי זה בדיוק מה שקורה בספר המונח לפניכם.

ב”תורתך שעשועי” תמצאו לא פחות מאלף שמונה מאות ותשעים חידות ושעשועי לשון על התורה על סדר פרשות השבוע, חידות שרובן ככולן שודרו בתכנית הרדיו “שבע מי יודע” ששודרה מידי יום חמישי בערב בתחנת הרדיו הזכורה לטוב “ערוץ שבע” במשך כשבע שנים (תשנ”ו-תשס”ב) מאולפני “ערוץ שבע” ב”בית-אל”.

לכל פרשה ופרשה מחמישים וארבע פרשות התורה מוקדשים שלושה מדורים: הראשון – “אחד מי יודע” ובו עשרים ואחד חידות, כאשר בתחתית כל עמוד מופיע במהופך מקבץ של רמזים למתקשים בפתרון החידות, המדור השני – “שניים מי יודע” ובו ארבע-עשרה חידות המבוססות על שינוי סדר האותיות (אנגרם בלעז) במושגים הקשורים לפרשה.

החלק השלישי מוקדש לפתרונות, ונכתב מתוך כוונה שגם מי שאינו מיומן בפתרון חידות יוכל להשכיל, ליהנות ולהפיק תועלת מן החידות ופתרונותיהן.

בחידות שבספר נעשה שימוש נרחב ב”תרתי-משמע” וב”לשון נופל על לשון”, כך שלעיתים קרובות הדברים אינם כפשוטם, ומומלץ לנסות להפעיל חשיבה מקורית, בטרם מדפדפים להציץ ברמזים ובפתרונים.

שלושה שימושים עיקריים יש ל”תורתך שעשועי”:

א. גיוון והעשרת השיח על פרשת השבוע לגדולים ולקטנים ליד שולחן השבת.

ב. כלי עזר בידי מורים ומורות, למען הגברת הענין בשיעורי תורה ופרשת שבוע.

ג. מקור עשיר לדרשות, ל”דבר-תורה” ול”ווארטים” באירועים שונים.

לסיום ברצוני להודות מקרב לב לרבנית שולמית מלמד שתחי’ שבבואי אליה בשנת תשנ”ו כאדם חסר כל ניסיון בשידורי רדיו ופרשתי בפניה את הרעיון של תכנית חידות על פרשת השבוע בשידור חי נתנה בי אמון ואפשרה לי “לקפוץ למים”, ששחייתי בהם הצמיחה במהלך השנים את מאות החידות המחכות כאן לפתרונותיכם.

לא אוכל לסיים “פתח-דבר” זה מבלי להזכיר איש שהיה “צדיק תמים בדורותיו” – לשבח… ה”ה אבי הרב צבי פסח פרנק זכר צדיק לברכה שעלה ל”ישיבה של מעלה” ביום כ”ב סיון ה’תשע”ח, ואשה שהיוותה עבורי מגדלור של אנושיות ויושרה, היא היא אימי האהובה, האשה האצילית פרומה רחל פרנק זכר צדקת לברכה שעזבה את העולם הזה ביום כ”ז אדר ב’ ה’תשפ”ב בשיבה טובה, והשאירה אותנו – בניה ובנותיה, נכדיה, ניניה ובני ניניה – עצובים ומתגעגעים לדמותה המאירה והבלתי נשכחת. יהי זכרה ברוך.