אם אסק שמים

בטקס יום הזיכרון בבסיס פלמחים אני מקשיב לדבריו של מפקד חיל האוויר שמדבר על שרשרת הדורות של אלה אשר שירתו בחיל מיום הקמתו. ‘הם רבי זכויות בתרומתם לעמידתנו הנחושה מול אויבינו,’ הוא אומר. ‘כעת זו המשמרת שלנו.’ אבל כבר לא המשמרת שלי, אני מהרהר, ספק בעצב ספק בהקלה. ‘בשמם של החללים נבקש שלום בתוכנו,’ חותם את הטקס מפקד הבסיס, ואני שר עם כולם בהתרגשות את התקווה.” את מיטב שנותיו הקדיש תא״ל (מיל.) אילן הרשקוביץ לשירות עמו ומדינתו. בספרו אם אסק שמים הוא מספר בגוף ראשון על שירותו כטייס מסוקי קרב מצטיין בחיל האוויר הישראלי – קצת פרוע אבל מסור ואחראי, על הילד הקופצני מיד אליהו שהיה למפקד טייסת, למפקד בסיס ולראש להק אוויר למסוקים, על חיבתו המטורפת לטבע ולצמחים שניסה, ללא הפסקה, להדביק בה את פקודיו, ועל סיפור האהבה הגדול בינו לבין אוה החיילת ששירתה איתו בבסיס פלמחים, שנמשך עד היום. הספר עטוף באהבת טיסה עצומה שלא חדלה ולוּ לרגע אחד, ומתאר בכנות גם את התמודדותו האמיצה והנוגעת ללב עם מחלת הסרטן שתקפה אותו פעמיים. “אני אוהב את הרשקו. קריאת הספר מסבירה, גם למי שלא מכיר באופן אישי את הרשקו, למה אני אוהב אות