בסיפור “האלמונית” מספר וילייה דה ל’איל־אדם סיפור רומנטי על אהבה בלתי אפשרית. לאחר שעוררה תשוקה במתבגר הצעיר, ובהכירה את הממד הטמפורלי של האהבה, האלמונית בורחת, מתחמקת, נעלמת. בסיפור “הפולי ברז’ר, 1879” ז’וריס-קרל הויסמנס תוקף את הסדר החברתי של זמנו ומתאר את הריקנות, השיעמום והיעדר האסתטיקה השולטים בו. עובדי התיאטרון ושחקניו אינם מובחנים מהמוצרים שמציעות הפרסומות בתוכנייה, וכמוהם הם מטבע עובר לסוחר, אובייקטים, מנוכרים מקהלם, כפופים, שקופים ומנוצלים. גיבורת סיפורו של גי דה מופסאן “הרפתקה פריזאית” היא אישה פרובינציאלית נשואה ומשועממת. היא נמשכת לפריז בכוח סמוי ומאמינה שהעיר הנוצצת, המתוחכמת, המושחתת ושטופת התאוות המסעירה את דמיונה ממש מחכה לה. אבל ברגע השיא הנחלם היא חוֹוה את הפער בין הפנטזיה למציאות. החלום המתוק ושברו המר.
