“אין לנו כל עניין עם מיתולוגיה. היה לנו עניין עם אנשים חיים, מהססים, מהרהרים. זה מה שעשה אותם לבני אדם. הלוחם שלנו לא היה מונומנט של ברונזה, חלול. היינו אנשים עם לבטים ופחדים ועם זאת עם רצון עז לנקום, להילחם” יצחק צוקרמן “אם הייתה בנו גבורה, הייתה זו הגבורה להחזיק מעמד כאדם” צביה לובטקין צביה לובטקין ויצחק (אנטק) צוקרמן היו מראשי הארגון היהודי הלוחם (האי”ל) בפולין ומבכירי הלוחמים והלוחמות במרד גטו ורשה, שפרץ בתשעה־עשר באפריל 1943 ומאז היה שם נרדף לגבורה בתקופת השואה. הם נשארו בחיים ועלו לארץ, כאן אומצו אל ליבו של הקיבוץ המאוחד והשמאל הציוני. בה בעת, כולם, בלי הבדל מפלגתי, העלו אותם על נס וראו בהם גיבורים לאומיים. עדויותיהם נישאו ברוב עם ופורסמו בכתובים, עלילות גבורתם נרשמו בספרי ההיסטוריה ושמותיהם הונצחו על מפת הארץ, אך עם הזמן היטשטשו קווי דמותם. 80 שנה אחרי המרד ולמעלה מארבעה עשורים אחרי מותם נותר רק הסמל: שם יישוב ושמות רחובות, בית ספר ומרכז קליטה, לוח זיכרון ותמונות על הקיר. כל השאר הוא אלמוות הוא ביוגרפיה כפולה של זוג לוחמי הגטאות צביה לובטקין ויצחק צוקרמן עם תום ימי הכיליון והמרד
96.00₪ כולל מע"מ
