בגיל ההתבגרות עקרה המחברת ממרוקו לעולם חדש – ארץ ישראל. בעקבות זאת ניסתה לשכוח את החיים הקשים שלה בתור ילדה שהתייתמה מאביה בהיותה בת תשעה חודשים בלבד.
בישראל ההתאקלמות לא הייתה קלה כלל, ולמרות זאת עשתה המחברת דרך ארוכה שהובילה אותה להצלחה: היא התחתנה עם איש קבע מוצלח, והם הביאו לעולם שלושה ילדים לתפארת.
אבל מחשבה אחת כרסמה בליבה של המחברת כל ימי חייה מאז ילדותה המוקדמת במרוקו – כבר בהיותה בת חמש בלבד חלמה שלכשתגדל תאמץ בעצמה ילד או ילדה, לא משנה מהיכן.
ואכן, לאחר נישואיה תכננה המחברת תכנית די מניפולטיבית כמעט בחשאי, ובכך העמידה את בן זוגה אל מול עובדה קיימת, עובדה שהיה בלתי אפשרי לשנותה.
באישון ליל העירה את בעלה באומרה שתי מילים חותכות: “נוסעים למרוקו”. הלם על פניו של שמואל. בעודו המום נשמע לפקודותיה של אשתו ורדה, אפילו שחשש שהשתגעה.
משם עברו בני הזוג והילדים תלאות רבות כדי להגשים את הפנטזיה של גיבורת הספר, וכך נשזרו שני סיפורים, מציאות ודמיון, לסיפור חוצה יבשות, טרגי ומרגש מתחילתו ועד סופו, עד שהשיגה המחברת את משאלתה.
