כל שיחה היא הימור משותף על כך שהפעם החפיפה תצליח. רוב הזמן היא מצליחה רק חלקית, ובכל זאת אנחנו ממשיכים לנסות, יום אחר יום, לאורך כל חיינו. הספר הזה שואל מדוע, ועונה דרך תיאוריה אחת של השפה שהוא עוקב אחריה לכל מקום שבו היא מסתתרת.
הטענה פשוטה ומרחיקת לכת. כל מילה היא קריסה של שדה אפשרויות לכדי מימוש אחד, בדומה למדידה קוונטית. כדי לומר דבר אחד, התודעה מוותרת על אינסוף. וכשמילה מצליחה לקרוס באותו אופן בראש של אדם אחר, נולדת המשמעות, לרגע, בין שניים.
מן המילה הבודדת ועד התרבות, מן הדקדוק ועד השתיקה, מן העצמי ועד הכוח, יובל דיין בונה מנגנון אחד ומראה כיצד הוא פועל בכל שכבה של החיים האנושיים. הוא נשען על פיזיקה, מדעי המוח ופילוסופיה, ומחבר אותם אל הקבלה הלוריאנית ואל מחשבת ברסלב, ״השם הוא הנפש״, והבריאה כמעשה של נסיגה.
זהו ספר על הפער שבין מילה למילה, המקום שבו שוכנים החירות, הבדידות, והאפשרות הנדירה של מגע אמיתי. הוא כתוב בקור צלול ובדיוק, ומשאיר את הקורא עם דבר אחד פשוט, הרצון לעצור רגע לפני המילה הבאה, ולומר אותה בכוונה.
36.00₪ כולל מע"מ
