דילי ארמדילי ובית הספר לטעויות

דִילִי אַרְמַדִילִי אוֹהֵב לְנַסּוֹת דְּבָרִים חֲדָשִׁים.

הוּא אוֹהֵב לְשַׂחֵק, לִלְמֹד, לָרוּץ וּלְהַצְלִיחַ.

אֲבָל יֵשׁ דָּבָר אֶחָד שֶׁהוּא מַמָּשׁ לֹא אוֹהֵב: לִטְעוֹת.

וּבְכָל פַּעַם שֶׁמַּשֶּׁהוּ מִשְׁתַּבֵּשׁ, דִילִי מִתְכַּוֵּץ,

מִתְגַּלְגֵּל לְכַדּוּר קָטָן, וּמְקַוֶּה שֶׁאַף אֶחָד לֹא רָאָה.

עַד שֶׁיּוֹם אֶחָד, מִתּוֹךְ טָעוּת קְטַנָּה, נוֹלָד יְצוּר קָטָן, שׁוֹבָב וְחָכָם:

הַפִּקְשׁוּשׁוֹן.

וְהַפִּקְשׁוּשׁוֹן הַזֶּה לֹא בָּא לִצְחֹק עַל דִילִי.

הוּא בָּא לְגַלּוֹת לְדִילִי מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב:

שֶׁלִּפְעָמִים, דַּוְקָא טָעוּת קְטַנָּה, פּוֹתַחַת דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה.