סקירה היסטורית־ביקורתית של התאוריה והפרקטיקה הפסיכואנליטית, כפי שמוצגת בספרה של אורנה אפק, הפסיכואנליזה בראי הנרקיסיזם, בוחנת את מעמדה של הפסיכואנליזה בתרבות בת־זמננו לאור העיסוק המופרז בעצמי של המטופל ופחות מידי בתפקידן המרכזי של מערכות יחסים, קרובות ורחוקות, השייכות למציאות חייו של האדם, הן בעבר והן בהווה. עיסוק מופרז זה בעולמו הפנימי של המטופל הוגדר על ידי המחברת כ”הטיה נרקיסיסטית” של התאוריה.
אחד מפרקי הספר מתאר באופן מרתק את הקשר בין אישיותם וסיפור חייהם של חלוצי הפסיכואנליזה – פרויד, ויניקוט וקוהוט – להטיה הנרקיסיסטית העומדת בבסיס הגותם. נוכחותו החמקמקה של האחר הנפרד בתאוריה והצבת העצמי במרכז התאוריה והפרקטיקה הטיפולית מיוחסת לקווי אישיותם הנרקיסיסטים. לטענת אפק, קווים אלה השפיעו על דעותיהם ותפיסותיהם אשר התבטאו בהקטנת ערכן של מערכות יחסים ממשיות (לא רק מדומיינות) שהתקיימו בעבר או מתקיימות בהווה. להטיה נרקיסיסטית זו קיימות ללא ספק השלכות מרחיקות לכת על המחשבה והפרקטיקה הפסיכואנליטית.
הפסיכואנליזה בראי הנרקיסיזם מעניק תובנות חדשות על האופן שבו הסובייקטיביות של המטפל מעצבת תאוריה, הגדרה חדשה של מהו נרקיסיזם, תוך כדי בחינה מחדש, אמיצה ורעננה, של מקומה של הפסיכואנליזה כשיטה טיפולית רלוונטית בעת הזאת.
“בעסודה פורצת דרך זו אורנה אפק מציעה נקודת מבט רעננה ומעוררת תובנה על הפסיכואנליזה, תוך כדי בחינת התפתחותה דרך עדשת הנרקיסיזם בבהירות ובעומק יוצאי דופן. עבודתה של אפק לא רק מאתגרת פרדיגמות קיימות אלא גם סוללת את הדרך להבנה הוליסטית יותר של נפש האדם. ספר זה הוא קריאת חובה עבור קלינאים, חוקרים וכל מי שמתעניין באבולוציה של הפסיכואנליזה”. פרופ’ ענת גוברין, התוכנית לפרשנות ותרבות, אוניברסיטת בר־אילן.
אורנה אפק היא פסיכולוגית קלינית בכירה העומדת בראש מכון “תפוז” לפסיכותרפיה; מלמדת במסגרות שונות, בין השאר בבית הספר לפסיכותרפיה אנליטית יונגיאנית; עוסקת וחוקרת גם בתחומים הבאים: נרקיסיזם, אבחון אישיותי, הערכה השוואתית של תאוריות פסיכואנליטיות ושימוש בחלומות בפסיכותפריה.
