צחוק אחד, שקט אחד

רשמים מחיינו המשותפים

זהו אינו סיפור אהבה רגיל, כי אם דיוקן של קשר הנבנה שכבה אחר שכבה, צחוק לצד צחוק, שקט לצד שקט. הוא מתחיל בפגישה עיוורת, חשדנית כמעט, בבית קפה תל אביבי, וממשיך דרך מטבחים שרופים, מעברים לארצות זרות, ולילות ארוכים שבהם שתיקה הייתה השפה היחידה. זהו סיפור על שני אנשים שהפכו מאוהבים לחברים הכי טובים — היא, האמנית הרגישה והחכמה; הוא, איש היציבות בעל חוכמת הרחוב וההומור החד. בין דפי הספר שזורים הרגעים הגדולים והקטנים: ההחלטה לעבור יחד יבשת, ההתמודדות עם אובדן, והשמחה שבגידול ילד. אך יותר מכל, זהו סיפור על שפה סודית, שפת מבטים והומור משותף שאינה זקוקה למילים, ועל ההבנה העמוקה שבית אינו מקום, אלא האדם שאיתו אתה צוחק בסוף היום.