תאורה מילולית

”גשם בשדה קרב”, ”אלוהים מרחם על ילדי הגן”, ”לא כברוש”, ”כתובת חשמל נעה”, ”קח”, ”יש לי סימפטיה”, ושירים רבים אחרים, מן המפורסמים ביותר של מאיר ויזלטיר ושל יהודה עמיחי, זוכים בספר זה לקריאה לא־צפויה, הפוכה מן המקובל. וגם על פסגות אחרות בשירתם, ידועות פחות, מוקרנת תאורה מקורית ומפתיעה. מנחם פרי כמו אומר בכך שאינטרפרטציות צנועות, מובנות־מאליהן, מיותר לפרסם. מכלולי שיריהם של שניים מגדולי השירה העברית נקראים בתאורה מילולית לאורה של תיאוריה שאפתנית ונועזת, שפרי משכלל עשרות שנים. הוא מגלה אצל שני המשורר