איתי אורן, מתרגם ומו”ל על תרגום והוצאה לאור של הספר “הטירה הכחולה” מאת ל.מ.מונטגומרי.
היום שלי מגוון ואין לו לוח זמנים קבוע, בנוסף לתרגום ספרים אני מוזיקאי פעיל – פסנתרן בהפקות תיאטרון ומעבד מוזיקלי. אני מופיע הרבה בכל הארץ אז ביום שיש לי הופעה יש הרבה נסיעות ואין זמן לכתוב, ביום שאין לי הופעה אני מוצא זמן בשעות הבוקר לתרגום ספר או תרגום שיר וגם לכתוב עיבודים מוזיקליים ולנגן. אחר הצהריים אני בד”כ עם הבת שלי בת ה- 10.5 בחוגים ופעילויות ובערב אני בחזרה או בהופעה, ואם יש לי ערב פנוי אז בבית ביחד עם בת הזוג שלי.
כשאני לא נרדם בלילה וזה לצערי קרה די הרבה בשנתיים האחרונות עקב המצב המתוח במדינה היפה שלנו, מצאתי שהכתיבה מאוד ממקדת אותי וגם מרגיעה.
האמת שאני חולם להיות סופר אבל בינתיים אני בסך הכל מתרגם. תרגמתי את הספר הראשון שלי וגם הוצאתי אותו לאור ממש השנה.אני אוהב לתרגם ספרים שהפכו לקלאסיקות.
אני מרגיש שבתרגום אני יכול לרגע להיכנס לתוך הראש של גאון ספרותי ולנסות להבין איך הוא חושב – איך הוא בונה את הדמויות ואיך הוא רוקם את העלילה. אני מקווה שככה אולי ידבקו בי קצת קצת ניצוצות מהגאונות שלו ואז אולי יום אחד יהיה לי מספיק אומץ וכלים גם לכתוב ממש ספר משלי.
זה הספר הראשון שאני מתרגם ומאוד התחברתי לתהליך האומנותי של התרגום. הרגשתי שזה כמו פאזל ענקי של מילים ומשפטים ואני צריך בכל פסקה ובכל משפט למצוא בדיוק את הניסוח שהכי מתאים לשפה לדמות ולסגנון הכתיבה של המחברת. אני חושב שהרקע שלי בקריאת ספרים מאוד עזר לי אפילו שזה הספר הראשון שאני מתרגם. מכיוון שהגעתי מתחום המוזיקה והכרתי את תחום הספרות רק בתור קורא לא ממש ידעתי שום דבר על הוצא לאור ולאט לאט למדתי את העולם הזה. אני ממשיך ללמוד אותו כל יום גם עכשיו.
העבודה עם בוקפוד הייתה מאוד קלה להבנה והכל זרם די בקלות. ממש שמחתי שמצאתי את האפשרות הזאת להוציא לאור את הספר שתירגמתי.
בהתחלה פניתי להוצאות לאור להפצה ושיווק של הספר והבנתי שזה דורש השקעה של עשרות אלפי שקלים כי כדי להפיץ ספר צריך להדפיס לפחות 1000 ספרים. בתור מתרגם עצמאי זאת השקעה ממש גבוהה שלא יכולתי להרשות לעצמי בטח בלי ניסיון וידע בתחום.
היתרון הגדול בבוקפוד הוא שאני לא צריך לקחת את הסיכון הזה וכל קורא שמזמין את הספר מקבל אותו ישירות הביתה.
בהפצה דיגיטלית אפשר לקרוא את הספר אבל לא ממש להרגיש אותו והרבה אנשים שאלו אותי על עותק פיזי כי זאת עדיין חוויה שונה של קריאה. ממש אהבתי שאפשר בבוקפוד להזמין כמה עותקים הביתה כדי להריח את הריח של ספר חדש, לדפדף בידיים בספר, לראות איך הוא נראה באמת וכמובן להביא לאמא שלי ספר אחד כדי שתהיה גאה בי 🙂
אני מאוד אוהב את הרוקי מורקאמי וקראתי המון ספרים שלו, הייתי שמח לשמוע על החיים שלו, ההשקפות של העולם, איך הוא שומר על עצמו מאושר ובריא ואיזה טיפים לכתיבה יש לו. בישראל אני מאוד אוהב את עמוס עוז עם יצירות המופת שלו. כל ספר של אשכול נווה השאיר אותי מרותק ולא יכולתי להפסיק לקרוא אותו. וכמובן הייתי שמח לשבת לקפה עם לוסי מונטגומרי מחברת “האסופית” והספר שתירגמתי “הטירה הכחולה”.
מונטגומרי כתבה את “האסופית” (Anne of Green Gables) ספר שהפך לקלאסיקה עולמית ותורגם לעשרות שפות ולאחרונה גם הפך לסדרה מצליחה בנטפליקס (“אן עם הצמות”). האמת היא ששמעתי על הספר הזה אבל לא קראתי אותו בילדות שלי, אז יותר התחברתי לספרים של ז’ול וורן וסדרת דני דין הרואה ואינו נראה של שרגא גפני. הבת שלי היא תולעת ספרים רצינית והיא זאת שהתחילה לקרוא את “האסופית” אז התחלתי לקרוא אחריה כדי לדעת במה מדובר והתאהבתי מיד באן היתומה ובסיפור שלה.
גיליתי שיש למונטגומרי עוד ספרים שלא תורגמו לעברית וביניהם “הטירה הכחולה” שמאוד הצליח בעולם אבל מעולם לא עשה עלייה לארץ ולא תורגם לעברית. התחלתי לקרוא ומהפרק הראשון לא יכולתי להפסיק. אני אוהב לנסות דברים חדשים אז החלטתי לנסות ולתרגם את הספר הזה ומפרק לפרק למדתי גם איך לתרגם עד שסיימתי את הספר כולו. אני מקבל המון תגובות מקוראות וקוראים בארץ שכל כך אוהבים את הספר אז כנראה שהתרגום הצליח 🙂
יש משהו שמאוד התחבר לי בעבודה על התרגום של הספר. במוזיקה יש כמה דרגות של חוויה מוזיקלית –
השלב הראשון הוא האזנה – פשוט להקשיב למוזיקה ולתת לה לסחוף אותך.
השלב השני והמתקדם יותר – נגינה – לקחת את המוזיקה שאתה אוהב לשמוע ולהעביר אותה דרך האצבעות ודרך הגוף שלך בעזרת כלי נגינה או שירה ולהוציא אותה מחדש בדרך קצת אחרת. זאת חוויה מוזיקלית עוצמתית יותר כי המוזיקה ממש עוברת אליך בצורה מעשית.
בתהליך התרגום הרגשתי שקריאת ספרים דומה להאזנה למוזיקה ותרגום ספר דומה יותר לנגינה של המוזיקה שאתה אוהב – לקחת את המילים של היצירה המקורית, להעביר אותן דרך המסנן המילולי שלך ולהוציא אותם מחדש בשפה אחרת בצורה ובדרך שאתה בוחר.
