הספר הראשון שלי יצא ב2017, “דיאטה? הצחקת אותי“, מבט הומוריסטי על תרבות ההרזייה, שמבוסס על המחקר שעשיתי לתואר שני באוניברסיטת בן גוריון.
אחרי שהגשמתי את החלום להוציא ספר, עברתי לכתוב בז’אנר האהוב עלי – פנטזיה ומד”ב.
מאז הוצאתי עוד 9 ספרים והעשירי בדרך.
יש לי שתי סדרות:
סדרת פנטזיה – חולות אחטן טן, באנגלית. הוא מתבונן בעולם חלופי שבו קיים קסם והרבה הבדלים מהעולם שלנו. למשל דברים שאצלנו קטנטנים, נורא גדולים שם. יש שם נמלי ענק, צבי ענק, והספינות בים נישאות על חלזונות ים ענקיות וצבעוניות.
הסדרה השנייה שלי – סדרת מד”ב, מתרחשת בעתיד ועוקבת אחרי נערה בודדה, שגרה בתחנת חלל מרוחקת מכדור הארץ ובחור במשימה סודית לפוצץ ספינת חלל.
כרגע אני עובדת על סדרה חדשה בעברית – שהספרון הראשון עם סיפורים מקדימים לה מועמד לפרס גפן.
אוסף של שלושה סיפורי פנטזיה קצרים, שמתרחשים בישראל:
🐲האיש שביקש משאלה מדרקון
איתם בן ה19 חייב להוכיח את עצמו, ולנצח בתחרות שתעניק לו את הפרס היקר בעולם – משאלה מדרקון.
סיפור קצר מהעולם של יחידת דרקון שמקדים את העת הנוכחית בכ…4000 שנה.
🐲ברוכים הבאים ליחידת דרקון
חושבים כבר על מה תעשו בצבא? מה דעתכם על להיות דרקונאים ביחידת דרקונאים סודית בחיל האוויר?
מהיום שנגה איבדה את הוריה וגילתה שדרקונים הם אמיתיים היא חלמה להיות דרקונאית, אך חלומות לא תמיד מתגשמים… לפחות לא כמו שציפינו.
🦮 סיפור בונוס – עלטה מוחלטת במחלקת מצעים.
כשנראה שסוף העולם הגיע, סטודנטית מבן גוריון והכלב שלה מחפשים מחסה בחנות רהיטים בפאתי העיר באר שבע, רק שהם לא היחידים שמסתובבים בחנות החשוכה…
הספר הבא שאני עובדת עליו הוא הרחבה של הספר “יחידת דרקון” לספר באורך מלא, שכבר כתוב ותיכף מתחיל עריכה.
הטעות הכי גדולה שעשיתי עם הספר הראשון שלי הייתה להדפיס המון המון עותקים, בלי לחשוב על כמה זמן יקח למכור אותם, ואיפה אני אאחסן אותם.
אמנם יש לי מרתף, אבל המרתף עבר הצפה והרבה ספרים נהרסו. בעיני זה היתרון הגדול של בוקפוד, שאני לא צריכה להדפיס מראש מלאים גדולים. במיוחד עכשיו כשיש לי עשרה ספרים והבית לא היה מצליח להכיל מאות עותקים מכל ספר.
אני לא מתה על עריכה, אבל למדתי שהיא נורא נורא חשובה, ועושה את כל ההבדל בין ספר טוב לספר בינוני.
מאז שאני כותבת, למדתי ליישם ולהפנים חלק מההמלצות של העורכים מראש וזה חוסך זמן בשלב העריכה.
אני גם לא מאמינה ב”כישרון”. כתיבה היא מלאכה שדורשת תרגול ולמידה. החדשות הטובות הן שמי שמתמיד ועובד על זה משתפר.
אגב, אומרים שכדי להגיע למיומנות בכתיבה צריך לכתוב בערך מיליון מילים.
אז אם כתבתי בסביבות 100,000 מילים לספר, כפול עשרה ספרים… כבר עמדתי במשימה 😉
הייתי שמחה לפגוש את מאט דינמן שכתב את הספר Dungeon Crawler Carl. הייתי שמחה מאוד לשאול אותו על תהליך הכתיבה שלו והוא גם נראה לי טיפוס די מצחיק.
תמיד שואלים אותי למה אני כותבת באנגלית.
א. אני דוברת אנגלית ועברית ברמה של שפת אם, גדלתי באנגליה אז למעשה למדתי אנגלית לפני שלמדתי עברית, ואני גם קוראת באנגלית, אז הכי טבעי בעולם בשבילי לכתוב באנגלית. זה גם מאפשר לי לפרסם באמאזון שם רוב הקוראים הם דוברי אנגלית.
ב. את הספרים הראשונים שלי התחלתי במסגרת פרוייקט בינלאומי בתקופת הקורונה, שבו בנינו ביחד את העולם של אחטן טן. כשנגמר ההסגר כולם המשיכו הלאה ואני נשארתי והמשכתי לכתוב בעולם.
