"ציפורים בשחור לבן" מאת מרים רז-זונשיין הוא ספר מרגש ומטלטל הלוקח את הקוראים למסע אישי בעיצומה של תקופת השואה הקשה. זהו לא רק סיפור על אימת המלחמה, אלא גם על התקווה והאנושיות שמצאו דרכן גם במעמקי הרוע. מרים, שורדת יחידה מכפר ורשצ'ין שבפולין, משתפת אותנו בחוויותיה כילדה צעירה בעולם שהתהפך עליה. דרך עיניה אנו מגלים את הניצוץ האנושי ששרד כנגד כל הסיכויים. ספר זה מתאים לכל מי שמתעניין בסיפורים אישיים מתקופת השואה ומעוניין להכיר את כוחה של רוח האדם. בכתיבה מרשימה ועמוקה, מרים רז-זונשיין מצליחה להעביר את עוצמת החוויות לצד התובנות החשובות שלמדה על האנושות. אם אתם מחפשים לקרוא סיפור שלא ישאיר אתכם אדישים ויעורר מחשבה עמוקה, זהו הספר עבורכם.

ציפורים בשחור לבן אינו רק ספר נוסף על אלפי סיפורי האימה שהמלחמה ההיא הביאה לעולם. זהו גם סיפור אנושי, כואב מאוד, על הניצוץ הטוב הקיים גם במעמקי הרוע, המעודד אותנו להיות בני אדם. ציפורים בשחור לבן הוא ספרה הראשון של מרים, אך הרושם המתקבל מקריאתו הוא, שלפנינו סופרת מנוסה, בעלת כושר כתיבה מעולה. מרים רז - זונשיין - וינוגרד נולדה בשנת 1933 בכפר קטן, ורשצ'ין, שבמזרח פולין. את תקופת השואה עברה באזור בו נולדה, והיא שריד יחיד למשפחתה וליהודי ורשצ'ין. עם פרידתה מקוראיה, בתום מסעה - סיפורה המיוסר, מבקשת מרים לומר לנו דבר החשוב לה מאוד מאוד: "למדתי שבכל מקום, ויהיה זה המרושע ביותר, ישנו תמיד קומץ צדיקים המוכן לחרף את נפשו למען הזולת. איני שוכחת אף פעם צדיקים אלה שנקרו בדרכי לשרוד. הם היו לי התקווה והאור בחשכה". מאז עלייתה ארצה, בשנת 1946, חיה מרים רז בקיבוץ גן שמואל.