מָה שֶׁתָּאתָא שַׁרְלוֹטֶה וְהָעוֹרֵב קָאטוֹ מְסַפְּרִים רַק לְאָנוּ

תָּאתָא שַׁרְלוֹטֶה הִיא לֹא כְּמוֹ כָּל הַסָּבְתוֹת. הִיא לוֹבֶשֶׁת בְּגָדִים מְשֻׁנִּים, נוֹעֶלֶת נַעֲלַיִם מַצְחִיקוֹת וְחוֹבֶשֶׁת כּוֹבָעִים שֶׁאִישׁ לֹא יוֹדֵעַ אֵיפֹה הִיא מָצְאָה אוֹתָם.

הִיא גַּם סָבְתָא שֶׁל יַלְדָּה בְּשֵׁם אָנוּ וַחֲבֵרָה שֶׁל עוֹרֵב בְּשֵׁם קָאטוֹ, וְכַנִּרְאֶה הָאָדָם הַיָּחִיד בָּעוֹלָם שֶׁיּוֹדֵעַ לְדַבֵּר עוֹרְבִית שׁוֹטֶפֶת.

קָאטוֹ הָעוֹרֵב בָּנָה כַּדּוּר עֲנָק מִזְּכוּכִיּוֹת, יַהֲלוֹמִים וְאַבְנֵי חֵן שֶׁמָּצָא. בְּעֶזְרַת הַכַּדּוּר הַקָּסוּם אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְכָל מָקוֹם בָּעוֹלָם וְגַם לֶעָבָר וְלֶעָתִיד.

תָּאתָא שַׁרְלוֹטֶה, קָאטוֹ הָעוֹרֵב וְאָנוּ יוֹצְאִים לְמַסָּעוֹת בִּמְקוֹמוֹת שׁוֹנִים וּבִזְמַנִּים שׁוֹנִים. הֵם לוֹמְדִים דְּבָרִים חֲדָשִׁים וַחֲשׁוּבִים עַל הַחַיִּים בִּכְלָל וְגַם עַל עַצְמָם.

מְחַבֶּרֶת הַסֵּפֶר גִּילִי אֶל יָה עָבְרָה בְּעַצְמָהּ גִּלְגּוּלִים רַבִּים בְּחַיֶּיהָ, אֲבָל הַגִּלְגּוּל הֲכִי חָשׁוּב עֲבוּרָהּ הוּא לִהְיוֹת הַסָּבְתָא שֶׁל אָנוּ.